הייעוד שלי
מאז ומתמיד הקדשתי הרבה מאוד מחשבה לנושא הייעוד שלי. בהתחלה חשבתי שבאתי לעולם הזה רק על מנת לתת, להעניק, ולעזור למי שזקוק לי. ואז, רק לא מזמן, פתאום נפל לי האסימון.
אם הייעוד שלי הוא רק לתת, למה אני מרגישה כל הזמן שיש בתוכי משהו לא שלם? אני מרגישה כאילו חסר לי משהו ואינני יודעת מהו. מה אינני מבינה עדיין? ופתאום היתה לי הארה: כל מה שחשבתי עד כה היה רק חלק מהייעוד שלי. הבנתי שהייעוד שלי הרבה יותר גדול, מורכב, ודורש ממני לשנות את תפיסת העולם שלי. רציני מאוד. כמובן שאל התובנות האלה הגעתי לאחר שנים רבות של לימודים.
הבתי שאני צריכה לעשות עבודה עם עצמי! ה"ייעוד" שלנו הוא אמנם דבר מה משמעותי שבאנו לעשות בעולם הזה עבור אחרים, שהיא סוג של השליחות שלנו, אבל זה קשור תמיד גם להתפתחות האישית שלנו בעולם הזה.
באנו לכאן בעיקר לשם תהליך ההתפתחות האישית שלנו, כדי לזהות נקודות שבהן אנחנו לא כל כך טובים כלפי עצמנו, ולהתפתח דווקא בנקודות האלה. אינני חושבת שיש לנו מה לתקן, כי אני מאמינה שבורא עולם ברא את ברואיו מושלמים. זה לא עניין של "תיקון" אלא דרך/מסלול שאנחנו עוברים בחיים.
אני חושבת שקל מאוד לזהות מהי נקודתת החולשה שלנו. זה סוג של הארה שבה אנחנו מבינים פתאום שמה שחשבנו אתמול, זה כבר לא בדיוק מה שאנחנו חושבים היום.
לדוגמה, שמעתי מהרבה אנשים במהלך השנים, שהם לא מצליחים לדבוק באמת שלהם והם תמיד מרגישים שהם עושים דברים על מנת לרצות אחרים. דבר שמותיר אותם חסרי אנרגיה ומתוסכלים. גם אני הייתי כזו פעם וכאשר התחלתי לכתוב את קורות חיי האישיים, זה עזר לי מאוד לדייק את עצמי למקום שאני מרגישה שלווה פנימית.
ברגע שעוברת בראש מחשבה כברק, "אוי! איך לא חשבתי על זה עד עכשיו!", זוהי סוג של הארה עבורנו. באותו רגע יכולים לקרות לנו שני דברים. האחד הוא שנסלק את המחשבה הזו מהראש ונאמר, "אוי, איזה שטויות את חושבת!" והשני הוא שנזרום עם המתנה הזו שקיבלנו, שזהו מסר מבורא עולם!
אני מוצאת את עצמי במהלך חיי מקפצת בין מסר למסר, נאחזת בהארות האלה שבאות מלמעלה ישר לתוך הלב והנשמה. לכן חיי אינם חיי שגרה. כי בכל פעם שמגיעה הארה כזו, אני עולה על כנפיה וטסה איתה להרפתקאות חדשות, לעולם חדש שלא היה ידוע לי או מוכר לי קודם לכן.
אני מוצאת את עצמי פעם אחר פעם במסעות מסעירים. חיי משתנים כהרף עין והם מעניינים לי מאוד. לכן, אני מוצאת שהייעוד שלי הוא לגלות את עצמי בכל פעם מחדש, לשוט לחופים בלתי מוכרים, להרפתקאות חדשות, ולבחון את תעצומות הנפש שלי בכל המסעות הללו. החיים הם רצף של חוויות ואנחנו גם הצופים וגם המשתתפים.
בכל מסע כזה אני מעשירה את הידע שלי, את החוויות שלי, אני מכירה אנשים חדשים שאני מעבירה להם את מה שאני יודעת והם מעבירים לי את הידע שלהם. ניתן לומר שבמובן מסוים שאני אוהבת לחוות המון חוויות וטיפ טיפה פוחדת להשתקע במקום אחד. השינוי והלמידה האינסופיים הופכים אותי לאישה שלמה יותר ומאושרת יותר.
הגילוי העצמי והחופש ללמוד ולחוות עוד ועוד חוויות והשליחות שלי לטפל בדרך לכל מי שרוצה ללמוד – זהו, לדעתי, הייעוד שלי בעולם הזה. אבל למדתי שאינני יכולה לעזור למישהו אחר אם אינני עוזרת קודם כל לעצמי. הטיפול בחיות מחמד הוא ללא ספק חלק מהייעוד שלי ואני לומדת מהן, מכל אחת מהן, הרבה על עצמי. כל אחת מהן משקפת חלק בי. חלק מהאישיות שלי.
נולדתי לטפל ואני שמחה לעשות זאת, אם כי לא בדרך הקונבציונאלית אלא בדרכי שלי.
לדעתי חלק מהייעוד שלי בחיים זה לעזור לבני אדם לכתוב על עצמם ודרך זה להכיר את עצמם. לכתוב על עצמנו זה כמו מטה קסם וגורם לנו לאהוב את עצמנו. זו אחת הסיבות שהקמתי את הרשת החברתית, אם כי לא הסיבה היחידה.
לדעתי זה הסוד הגדול והתשובה לשאלה: איך גורמים לאנשים להתחבר אחד לשני, ולהביא את העולם למקום טוב יותר? הכל תלוי בוויתור על האגו וחיבור לאמת שלנו. האינדווידואל מביא את עצמו ומשפיע על הכלל והכלל משפיע על היקום כולו.
הנתינה הפכה להיות כוח מניע בחיי. אני תמיד מחפשת איפה אני יכולה לתת, לתרום ולעזור לאחרים. אני מעודדת אנשים לכתוב על החיים שלהם, כי זה מאפשר להם אחר כך לרוץ קדימה. אני טוענת שדווקא איפה שהכי מפחיד - שם טמונה החוויה הכי מרגשת!
במהלך השנים האחרונות למדתי המון. למדתי לעומק את מהות האדם. זה נושא שתמיד ריתק אותי. למדתי תחומים רבים מהתחום הרוחני, החל מתודעה וכתיבה יוצרת, תורת הסוד וכל מה שקשור בלימודי הרוח.
ממאמנים אישיים, מורי דרך רוחניים, קואוצ'רים וכל מה שרק סקרן אותי - שם הייתי. במשך כמה שנים טובות רק למדתי והרחבתי אופקים. התהליכים שעברתי בלימודיי הביאו אותי לתחושה של גדילה וצמיחה. הבנתי את הדבר החשוב מכל: שאם הייתי חוזרת לאחור, הייתי עושה בדיוק את אותם הדברים ולא הייתי משנה דבר. כי היום אני יודעת, בידיעה שלמה, שכאשר אני מרגישה משהו, זה הכי נכון. מה שנחשב פעם לאימפולסיביות, ל- 'לא במקום', היא לא פחות מאינטואיציה מפותחת, שזכיתי בה; שכל מה שהרגשתי ועשיתי וכולם אמרו לי - "זה לא נכון" - היה נכון ומדויק.
היום אני חיה בהשלמה עם העובדה, שרק אני יודעת מה טוב בשבילי - וזה נכון לגבי כל אחד בעולם. מי שלא פועל על פי צו לבו, בוגד בעצמו! אני מסתכלת על כל מה שעברתי עד לנקודה זו בחיי ושואלת את עצמי אם יש כאן משהו גדול יותר מהחיים – והתשובה היא: כן! ואת המשהו הגדול הזה, אני מביאה לכם כאן ועכשיו! הרשת החברתית, המקום בו לכל אחד יש את הפינה שלו להתחבר לעצמו, להבין ולקבל את עצמו עד הסוף וחשוב לא פחות, גם לשתף אחרים בידע שלו. בידע שהוא צבר במהלך חייו. חכמת חיים זה נכס יקר ערך ולא לומדים אותה באף אוניברסיטה.
לדעתי, "מי אנחנו" היא חלק חשוב מאוד וחלק תרואופטי בחיבור ובקבלה ובהכרות שלנו את עצמנו ואת חברינו.
כן, יבוא היום והוא לא מאוחר שלכולנו ימאס מהדמות הפיקטיבית ומהעבודה האינסופית סביבה. יבוא יום ונצחק על זה ונתחיל לספר זה לזו את מי שאנחנו באמת. והאמינו לי, זה יהיה הרבה יותר מרתק. פתאום נראה כמה היינו מצחיקים.
צילום: נתן יעקובוביץ'