כניסה למשתמש רשום Menu הרשמה
article image
close article
favorite0תגובות
favorite1023צפיות

העסקה השווה ביותר היא שלך עם עצמך. שקיפות היא מפתח ההצלחה.
התבוננות היא אסטרטגיה נפלאה להיערכות ובנייה של תכנית עתידית, התכנית להצלחה.
הצלחה היא עניין של ציפייה, של הגדרה. איך אדע לצפות אם לא אכיר תחילה את עצמי?
הרמוניה ביחסים חשובה לעסקים מבחוץ ומבפנים. להכיר את הכוחות הפועלים  את הטוב, את הרע והלא נורא...כשהמטרה משותפת יושבים וחותמים על שטר התחייבות לשוויון ושיתוף פעולה. מחויב לעצמך ההצלחה שלך !!!
 

נעים מאוד, שמי חגיתה.

כן, אתם צודקים אכן שם מיוחד האם נולדתי אתו? לא. נולדתי בשם חגית אי שם בדימונה סמוך לחג שבועות. ביום בו החלטתי לחגוג את חיי הוספתי ה'. אם אברם יכל, גם לי מגיע !אל תטעו אני לא  פמיניסטית, שובניסטית, אתאיסטית באשר אני הנני. מכבדת את האוטונמיה האישית  של כל אחד. אני מאמינה בזכותי הבסיסית להיות מאושרת ומציאותית מספיק לדעת  שלא לימדו אותנו להיות... אושר הוא לא יעד או מטרה. המדפים מלאים  במניפולציה שיווקית של מילה גדולה וחשבונות הבנק מתרוקנים ברדיפה אחר  אשליה. גם אני הייתי שם, למדתי, קראתי נאחזתי ובעיקר שחררתי. דווקא בתקופות הכי קשות כשלא ישנתי ובכיתי בלילות. החלטתי להרפות מנותני התשובות. חיפשתי בתוכי את התשובות לשאלות הקשות.~ ~ ~מה עושה לי טוב ? בחברתו של מי אני  אוהבת להיות ? מה גורם לי לאבד תחושה של זמן?לקחת אחריות ולגלות בכל יום  מחדש את החוזקות שיוצרות את חיי מתוך מערך ערכים. לפתח כישורי חיים ומיומנויות זה לא עניין של מותרות, זו דרך לחיים מאושרים. פסגת האושר עבור  הוא לפגוש אנשים יחד לפרוץ גבולות כל הדרך לאושר. הידעתם שהאושר אינסופי? ~

 

"אני ילדת טבע של גנים מלאכותיים"
זה מרגיש קצת כמו לשבת מול מייגן פוקס הישראלית. חגיתה גרינברג היא יפיפייה בעלת מבט כחול עמוק וטונות סקס אפיל. כשהיא עומדת ליד החלון וביד אחת ספל קפה ובשנייה סיגריה  האינסטינקט זה לשלוף מצלמה ולתעד את הרגע. אבל זה לא רק היופי של גרינברג, 40, שנולדה בבאר שבע וגדלה מגיל 12 בדימונה אלא הפרסונה. שילוב של נשיות וחספוס גברי. "כילדה אהבתי שקט ולא היה", היא נזכרת, "מצאתי שקט בספרים אצל סבתא. חלמתי הרבה בהקיץ. היה להם בית על הקרקע וגינה שפרחה כל השנה. היה קקטוס שהניב פרחים שנפתחו רק בלילה בצבעי לילך. סבתא הכינה ריבה מהוורדים  הללו והיו גם עלי גפן. היה פקעת של ורדים, כל הריחות עדיין אצלי". לנבור בשורשים של גרינברג משאיר נופך סודי. גם אחרי כמה שעות אתה עדיין תרגישו  שמדובר באניגמה מהלכת. "אנחנו נולדים להורים ומי שמגדל אותנו זה החיים",  היא אומרת. בגיל 12 עברה המשפחה לראשל"צ וההתאקלמות לא הייתה פשוטה.

"חוויית חיי עקומה ולא זכיתי להכיר את יכולותיי, את מי שאני". כבר מגיל 14 עבדה גרינברג בחנות ספרים ופרנסה את עצמה. "אני מפונקת שלא היה לה למי  להתפנק", היא אומרת בחיוך, "נולדתי מפונקת ונאלצתי להזין את הסביבה. אימא  שלי מאוד דומיננטית ולא היה מקום לאף אחד אחר".נראה שבאשה הזו תסתדר בכל  מקום שיזרקו אותה. אמנם מפונקת אבל כזו שיודעת להסתדר בכוחות עצמה. היא חברותית אבל מגדירה את עצמה כאאוטסיידרית. "אני מושכת אש ובכל מקום שאני  מגיעה אליו לא נשאר אותו דבר". אחרי הצבא גרינברג לא נסעה להודו כמו רבים  וטובים. "אני ילדת טבע של גנים מלאכותיים". ככה שעדיף להציע לה טיול  לאירופה מאשר להודו, אם כבר תהיתם. גרינברג לא פראיירית. אולי זה כי עבדה  שנים סביב מכוניות ב"כולמוביל" והתקדמה שם בכל מיני תפקידים. הבחורה שאהבה  בעברה לרכב על אופנועים ולטייל בטבע עבדה במקום בו הייתה מוקפת גברים ובואו נגיד ככה, אם יהיה לכם פאנצ'ר קטן עליה. "בגיל 24 הייתי אחראית על 13  מוסכים", היא מספרת, "אני יודעת להחליף גלגל אבל לא בא לי. כל הפמיניסטיות  'וואו, זה נשמע ממש מעניין' ועזבו, אני לא סמל למחאה פמיניסטית". לפני כשלוש שנים נרשמה גרינברג ללימודי "פסיכולוגיה חיובית" כדי להתחזק ולהפוך למנטור סלף של עצמה. "קראתי את כל החומרים שידעתי כבר מחיי. הבנתי שאת מה  שלימדו לימדתי כבר את עצמי ויצאתי לדרכי בלי משאבים וקשרים. במקביל עבדתי בעבודות מזדמנות. אני מייעצת לאנשי עסקים וכשהייתי מטפלת הבשורה עברה מאוזן לאוזן. בקצה הקרחון יש ניכור מטורף בין אדם לעצמו, לאדם ולחברה. בתוך זה, התקשורת הביינאישית שלי פורצת ללא גבול". לפייסבוק התגלגלה לפני שנה וחצי.

בהתחלה הרגישה מנוכרת, לא נגישה, ממורמרת ולהגדרתה "עלובת החיים". רוב חברי העבר המשותפים נטשו אחרי הגירושים. כשפתחה כרטיס בפייס היה בה פחד והיא עשתה גוגל על כל אחד עד שהבינה שזו פלטפורמה מופלאה. "עברתי תהליך חברות מחדש והתחברו אלי אנשים טובים", היא מספרת. "מה אני משדרת? אני עוצמה נשית.

 אני מעבירה יופי מכל מקום שאני נמצאת בו. גם ממקומות מתסכלים. כולנו שם לפעמים. גם כשאני עוברת דברים קשים כמו כשפוטרתי ממקום עבודה כתבתי על זה. אני משלבת בין הנראות למילים. אני מביאה את סגנוני, שקיפות, נוקבות ורומנטיות ואני לא חוסכת. כשרע לי אני גם כותבת. אני אוהבת אדם אבל יש לי גבול ואני מפחדת לאבד את עצמי בקשר".אמנם גרינברג נראית כמו טינאייג'רית עם 7 הקעקועים שלה לאורך גופה, גופייה לבנה ומכנס ג'ינס קצר אבל מדובר באמא לשלושה שהספיקה להתחתן בגיל 25 ולהיפרד בגיל 38. סיפור שממחיש את האותנטיות המתפרצת שלה תוכלו לקבל דרך ההיכרות עם בעלה לשעבר. ערב אחד אחותה הביאה אותו לבית כי חשבה להכיר לה אותו. גרינברג כבר הייתה חצי רדומה בשעת ערב מוקדמת כשיצאה מחדרה וזרקה "אני לא מאמינה שבשביל הערס הזה הערת אותי?!".

עם ה"ערס" הזה התחתנה אחרי שנמשכה לרוח שטות שלו. "אני הכי כבדה והוא לימד אותי להנות", היא נזכרת, "הייתה אהבה ותשוקה והמשפחה הייתה עיקר חיי. הייתי עקרת בית נואשת כי לא בחרתי לשבת בבית. עשיתי תיקון לחוויית ההורות מהבית שלי. להתחתן היה מחטף לעולם שרציתי כי נורא חשקתי במשפחה. אירחתי המון אנשים לערב חג ולא עזרו לי". הרגע שהיא אוהבת להיזכר בו הוא הבשורה על כך שנכנסה להריון ראשון. "נורא רציתי להיכנס להריון. התחתנתי בשביל להרות.  הייתי עם חברה על הגג, השתזפנו ועשיתי את הבדיה וכשהתקשרתי למעבדה ואמרו לי חיובי צעקתי. הייתי על גג העולם". הגירושים היו כואבים עבור מי שרצתה כל כך להקים משפחה חמה "התגרשתי נגד כל הסיכויים אחרי תהליך ארוך", היא מספרת, "הייתי אשת משפחה ורעיה למופת. כשאני נכנסת לתפקיד אני פרפקציוניסטית עד גועל נפש. קיבלתי את הגט בנר הראשון של חנוכה. נסעתי באוטובוס ממוטטת מתל אביב לראשל"צ אחרי שקבעתי טיפול למישהי. הייתי בכהות חושים ומה שהחזיק אותי הייתה הידיעה שאצליח. התחיל לרדת גשם, נכנסתי לקליניקה, שמתי מוזיקה, הסתכלתי מחוץ לחלון והבטתי למעלה, 'תעשה שהטיפול יהיה עבורי'."אני אדם של נתינה ובסוף התרוקנתי. אני רוצה לתת את הכוח לנשים. התגרשתי בלי שקל על התחת וכל האמצעים היו כשרים. לא ירדתי לזנות אבל העזתי לבקש עזרה, מה שבחיים לא עשיתי וזה היה שיעור אגו קשה. ביקשתי עזרה מהמדינה וכולם בסביבה שלי כעסו עלי שהתגרשתי, 'איך עשית את זה?'. שום דבר שקיבלתי לא הגיע בקלות. היום אנחנו חברים". מי שתמיד החזיקו אותה היו הילדים. גגם כשהיו לה מעט אמצעים היא הצליחה לדבריה לחולל קסמים במטבח. "למזלי אני יצירתית. אכין סושי ממה שיש בבית וארוחות גורמה מקמח, מים ושמן. אני תמיד במאבק חד משמעי.

בדיוק אתמול דיברתי על המחיר שאימהות משלמות. את נאלצת להיות מולטי טאלנט". גרינברג מאמינה שגם אם היא במדבר, היא יכולה להפוך כל קוץ לפרח.

"גם אם לא אזכה לחיות את החיים שאני רוצה עד הסוף, ילדיי כן".מה שבטוח, מי שיזכה בליבה יקבל אשה חושנית, רגשית וחזקה. כיום גרינברג רווקה, יוצאת לדייטים ומחפשת את הגבר שיתאים לה בחיים הללו. היא נקלעה לקשרים בלתי אפשריים בעברה וכעת היא רוצה למצוא פרטנר שיאהב אותה עד הסוף. "רוב הזמן אני בודדה ויגידו לי 'חגיתה, מה יהיה?.  בבתי קפה אני שמה על עצמי מעטה של  הגנה וצריך צבא שלם כדי להפיל חומה. לא כיף להיות לבד וגדלתי ככה. את צריכה להיות ערה לצרכייך. אני מאוד רוצה בן זוג ונרשמתי לג'יי דייט. פגשתי אנשים איכותיים. נקודת הג'י אצלי זה השכל. אני יצרית אבל זה חייב להתחיל מהמוח.

אני מעריצה את דניאל כהנמן (חתן פרס נובל).בסוף אני נפרדת לשלום מגרינברג אבל לא לפני שאני שומעת על האינטואיציות המעולות שלה. מתברר שהיא חלמה פעם על איזה בית קפה בוטיק רק כדי לגלות שבדיוק במקום שחלמה שיהיה, הוא החל להיבנות, "היום אני מבלה שם". אבל המקום שהייתה באמת רוצה לבלות זה בטבע, אי שם בנפאל, כמו בגיל 25. "היינו באמצע שום מקום. עשינו ראפטינג ויצאנו למחנה לילה ואת מגלה את הג'קוזי של אלוהים בטבע. ותביני שאנשים משלמים אלפי  שקלים לחוויה שלא תשתווה לזו. הטמפרטורה הייתה מושלמת והרגשתי כמו מלכה. אני מאחלת לכל אחד גן עדן כזה".

כתבה: יסמין לוי
הראיון נערך עבור Mecypedia
* צילום: נתן יעקובוביץ

 

 

פיתוח וליווי חינוכית "ילדי העולם" אקו ארט להקניית ערכים ומיומנויות במשחק ויצירה לילדים‏‏

בתהליך חוויתי יצאנו הילדים ואני למסע ערכי התבוננו ולמדנו להכיר את העולם בו אנו חיים. סקרנים גילינו ולמדנו לכבד ולבטא דרך האמנות והיצירה השקפות דעות ורגשות ביצירתיות ודמיון כך שנוכל גם אנחנו לשמור ולהשפיע על איכות חיינו.

 

ליהנות ולהתרשם מפירות הפרויקט "כתום זה בטבע שלנו".

התערוכה הנה עבורי סל הטנא של תהליך אמנותי רב ערך במחיצתם של ילדים וצוותים  מופלאים ברחבי העיר ראשון לציון . לפני 3 חודשים יצאנו למסע חוויתי חוצה  מציאות ודמיון למיון ומחזור פסולת, דרך מחוזות הרגש והערכים האוניברסאליים.

הפעילות הזמינה את הילדים למסע גילוי מחזוריות החיים בתחנות צבעוניות כדוגמת הפחים הפזורים ברחבי עירנו. גילינו שכל פח הוא תחנה בזמן שבו הילדים  לומדים כי הפסול והפסולת הוא משאב יקר שחיפש בית חם קהילה שתראה בו את הטוב ותחזיר את מקומו וערכו גם אם יראה קצת אחרת...אתם יותר ממוזמנים !!! נכון,  לא הבטיחו לנו גן של שושנים. במקרה הטוב הבטיחו שאם נהיה אנשים טובים נגיע ל...גן עדן. אני כדרכי מציעה פשרה. הבה נצעד כולנו על דרך המלך ונהייה טובים לעצמנו. לפחות לסוף שבוע אחד נחיה גן עדן כאן. במקום שאנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש, להיות אנושיים, מוצאים החיים דרך לבצבץ ולחולל קסמים. כמו רסיסי  טל רעננים הנפגשים עם קרני השמש על פרח בתחילתו של יום ויוצרים קשת של צבעים. זכרו לדברים הפשוטים בחיים אין מחיר !

שלכם, ילדי העולם ואני.

 

◄ להמשך הפרופיל שלי